הירשמו לקבלת מאמרים חדשים לפני כולם

יום שבת, פברואר 17, 2024

פרשת השבוע: פרשת תצוה- תרומה למשכן מאחדת את העם

פרשת תרומה- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד   
                    
גיליון מס 140  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 תרומה למשכן מאחדת את העם

אנחנו מתחילים סדרת פרשיות העוסקות בבניין המשכן. הפסוק הראשון בנושא המשכן עוסק בהפרשת תרומה לצורך בנין המשכן.
כמו שכתוב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה:  מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי (שמות, כה,ב). 
מדוע התורה מתחילה את פרשיות בנין המשכן עם בקשת תרומה?
מה מסתתר בתוך המושג של 'לקיחת תרומה'?
נביא את דברי הרב חרל"פ הנפלאים, השופכים אור חדש על מושג 'תרומה'.
כאשר מפרישים תרומה מתוך הרכוש שלנו, חלק קטן מתקדש והולך לה' וחלק הנותר-שהינו הרוב, נשאר ברשותנו.
הרב חרל"פ כתב שהתרומה מקדשת את השיריים, כאשר היא מעלה את החול למדרגה של קודש.
זהו חידוש גדול, כאשר ההיגיון אומר, שהחלק המופרש לתרומה מתקדש לבדו והיתרה נשארת במעמד של חול.
למעשה, עצם הפרשת התרומה פועלת להכלת קדושה על החלק שאינו ניתן לה'.
זהו חידוש גדול, שבנין המשכן בא ללמד אותנו: נתינת התרומה לה' משרה שכינה גם על חלק החולין של התורם.
הרב ממשיך ואומר, שהתכונה הזאת של קידוש השיריים הינה בלעדית לעם ישראל. 
כמו שכתוב: "בבחינה זו היא התרומה פועלת לקדש גם את השיריים שהם חול, ואעפ"כ בגניזו יש להם הקדושה של תרומה וכח זה אין בבחינת קודש זולת במשכן ה' כל אשר יגע בהם יקדש... " (מי מרום, תרומה דף רי).
הרב חרל"פ מרחיב את משמעות התרומה על כל החלקים של עם ישראל.
הוא מביא את המשל מתוך התלמוד בבלי, שמשווה את עם ישראל לגפן. (ראה חולין, דף פב ע/א).
כאשר עלי הגפן הם חיוניים לשמירת הענבים מפני השמש והרוח.
תלמידי חכמים נמשלים לענבים ועמי הארצות, לעלים של הגפן. שניהם חיוניים אחד לשני, ומקבלים את השכינה בגלל שייכותם לעם ישראל.
העיקרון שראינו בלקיחת תרומה למשכן, מתקיים גם בעם ישראל, שכולם קדושים.
חכמי ישראל צריכים את פשוטי העם וכן ההיפך.

יום שבת, ינואר 20, 2024

פרשת השבוע: פרשת בא- ברוח ה', ננצח!

ספר שמות- גאולת מצרים- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד               
        
גיליון מס 400  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

 ברוח ה', ננצח!

חומש שמות הוא ספר הגאולה של עם ישראל. התורה מתארת את השעבוד הקשה ולאחר מכן את כל שלבי הגאולה: מקריעת ים סוף, קבלת התורה ועד בנין המשכן.
מה הדבר ההכרחי שגרם לגאולת מצרים? איך התחיל תהליך הגאולה?
ישנם שני פסוקים בתחילת פרשת וארא שיסבירו הכל.
כאשר משה רבנו פנה לראשונה לבני ישראל הם לא היו מסוגלים לשמוע את דבריו, המבשרים על סיום השעבוד.
כמו שכתוב:וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה כֵּ֖ן אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֤א שָֽׁמְעוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מִקֹּ֣צֶר ר֔וּחַ וּמֵֽעֲבֹדָ֖ה קָשָֽׁה׃    (שמות ו,ט).
משה רבנו טוען כלפי הקב"ה, אם בני ישראל לא שמעו אותי בגלל קושי השעבוד, איך פרעה ירצה לשמוע אותי?
כמו שכתוב: וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֥י ה' לֵאמֹ֑ר הֵ֤ן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לֹֽא־שָׁמְע֣וּ אֵלַ֔י וְאֵיךְ֙ יִשְׁמָעֵ֣נִי פַרְעֹ֔ה וַאֲנִ֖י עֲרַ֥ל שְׂפָתָֽיִם׃ (שמות ו,יב).
רש"י מפרש את הפסוק מתוך קל וחומר.
המפרשים מקשים על רש"י, כאשר אפשר להבין מדוע בני ישראל לא שמעו את משה בגלל לחץ העבדות, אבל פרעה אינו שרוי תחת לחץ השעבוד, אלא ההיפך!
בעל ה'בית גנזי' מתרץ בצורה נפלאה וגם שופך אור חדש על אירועים נוספים שקרו לעם ישראל.
למעשה, בני ישראל צריכים לקבל את דברי משה, כדי שפרעה אף הוא יוכל לשמוע את דבר ה'.
זה מצויין בצורה מפורשת בתשובה של הקב"ה למשה רבנו בפסוק הסמוך, כמו שכתוב:
 וַיְדַבֵּ֣ר ה' אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶל־פַּרְעֹ֖ה מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם לְהוֹצִ֥יא אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם (שמות ו,יג).
הקב"ה מצווה את בני ישראל ולאחר מכן את פרעה, לצאת מהשעבוד.
פרעה אינו יכול לשחרר את בני ישראל אם הם לא חפצים בכך.
רק אחרי שעם ישראל שמע את דברי הגאולה מפי משה רבנו-הגואל, פרעה- מלך מצרים, יכול גם לשמוע.
למעשה, הקב"ה פתח את השורש בשמים כדי להתניע את תהליך הגאולה.
התפילה והרצון להיגאל מצד בני ישראל, בונים את הצינור להורדת השפע מלמעלה למטה.
זאת מהות התפילה שאנחנו מתפללים מידי יום: להוריד אלינו את השפע שקיים ללא הגבלה בשמים.
כך הקב"ה ברא את העולם: האדם צריך לבקש את השפע כדי שהוא ירד וישפיע עליו.
כאשר מאמינים שהקב"ה רוצה לתת לנו את השפע, נשאר לנו רק להוריד אותו אלינו ולבנות את הכלים לקבלתו.
האם השפע יכול לחול גם על מי שאינו זכאי לכך?
הביטחון בה' גורם לבנית הכלים והמימוש בפועל, ללא קשר לזכויות של עם ישראל או של האדם הפרטי.
כמו שכתוב: " אלא שזה סדר הנהגת הבריאה שהאדם בהכרח לו לבנות השלמת הבנין שהשפע יבוא אליו ומדויל ידו משתלם לו,....ולכן כשיש לאדם הבטחון בזה שמצד הקב"ה והשפעתו אין עיכוב רק תלוי בבנינו הרי אמונה זו עצמה בונה את הכלים שהאור ירד אליו...." (בית גנזי, וארא דף קעט).
אחרי הגילוי הנפלא הזה, ניתן להבין 3 אירועים שונים, על בסיס מה שהבאנו.
במעמד הסנה, האש לא אכלה את השיח. האש לא התפשטה ולא כלתה את העץ, כי שורש השפע של הגאולה עדיין לא קיים.
לעומת זאת, במעמד קריעת ים סוף, צינור השפע של הגאולה שריר וקיים. לכן, אין מקום לתפילה לה' מצד משה רבנו שיעשה נס.
התפילה מיותרת, כי השפע מחכה לנו כבר. לכן, מה שדרוש לעשות זה להיכנס לים עד הצוואר, כדי לגלות את הביטחון ב-ה'.
גם במלחמה בעמלק, הידיים של משה רבנו היוו את החיבור בין השפע המחכה לרדת ולנצח את אויבי ישראל. כאשר הוא הרים את ידיו כלפי השמים, הוא נתן  אמונה לבני ישראל שהם יכולים לנצח את עמלק.
כמו שכתוב:" וכאמור במשה רבנו במלחמת עמלק וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ (שמות יז,יב), כי בכח האמונה שהפיח בישראל שינצחו את עמלק בזה נצחוהו." (בית גנזי, וארא דף קעט). 
מה מקור השפע הזה שבא מהשמיים וגרם לגאולת מצרים?

יום שבת, דצמבר 02, 2023

פרשת שבוע: פרשת וישלח - אין מקום לעמלק בעולם הזה!

פרשת וישלח- מלחמת שמחת תורה תשפ"ד 
                      
גיליון מס 399  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

 אין מקום לעמלק בעולם הזה!

פרשת וישלח עוסקת במפגש בין שני אחים, יעקב אבינו ועשו הרשע.
למעשה המפגש הזה מבליט את ההבדל התהומי הקיים בין עשו ובין יעקב אבינו. כאשר כל אחד מייצג עם אחר, יעקב אבינו את ישראל ועשו את אדום ועמלק.
הרב יעקב משה חרל"פ בספרו על פורים, מפרש את המפגש הזה בצורה נפלאה.
אם נתבונן בשיחה שניהלו, יעקב אבינו עם עשו, נבחין בהבדלים המהותיים של שני העמים.
עשו הרשע פותח ואומר: "יש לי רב", ויעקב אבינו עונה לו: "יש לי כל".
כמו שכתוב: ט וַיֹּ֥אמֶר עֵשָׂ֖ו יֶשׁ־לִ֣י רָ֑ב אָחִ֕י יְהִ֥י לְךָ֖ אֲשֶׁר־לָֽךְ.... יא קַח־נָ֤א אֶת־בִּרְכָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻבָ֣את לָ֔ךְ כִּֽי־חַנַּ֥נִי אֱלֹקים וְכִ֣י יֶשׁ־לִי־כֹ֑ל וַיִּפְצַר־בּ֖וֹ וַיִּקָּֽח׃ (בראשית לג, ט ו יא).
מה ההבדל בין הביטוי 'רב' ל-'כל'?
הרב חרל"פ מסביר לנו שתכלית הגאולה היא לשאוף למידת השלימות. למעשה, השלימות היא 'הכל'.
הגאולה השלימה, צריכה להיות בכל תחומי החיים ובכל דבר, הן בתחום הרוחני, הן תחום הגשמי.
כל עוד יש אחיזה של הרע בעולם, אפילו בדבר מועט או מקום של העדר שמחה ודיכאון, לא נשיג את השלימות.
עמלק הטיל ארס במדרגה של שמחה כוללת והשלימות. זה קרה ביציאת מצרים, כאשר כל העם היה מאוחד בלב אחד לקראת קבלת התורה, אז הגיע עמלק וקלקל את השמחה.
לכן כאשר עם ישראל מתקרב למדרגה של 'כל', עמלק מופיע כדי להזיק ולהפריע.
כמו שכתוב: "...שבכל זמן שהולכת הדכאות ומתרחבים החיים, ישראל בסכנה עצומה שנמשכים אחרי ההבל והחיים התועים, וכל זה מגירי דעמלק ימ"ש הם.
....לכן באה פרשת זכור לחנכנו בחיים מלאים עוז וגבורה לעבוד את ה' מכל כל, ובכל זה לא יתערב שטן בתוכם..." (מי מרום, שיחות לחנוכה ופורים מאמר כז, דף צט).
נראה להוסיף מקור מתוך התלמוד בבלי, שאומר ששלושת האבות זכו לטעם של עולם הבא, בעולם הזה.
כאשר התלמוד מביא את המילה 'כל' המופיעה אצל שלושת האבות, כדי לרמוז לעולם הבא. 
כמו שכתוב:" תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה הִטְעִימָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין הָעוֹלָם הַבָּא, אֵלּוּ הֵן: אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב. אַבְרָהָם – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״בַּכֹּל״. יִצְחָק – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״מִכֹּל״. יַעֲקֹב – דִּכְתִיב בֵּיהּ: ״כֹּל״. (בבא בתרא טז ע/ב ו יז ע/א).
עכשיו נחזור לשיחה של יעקב אבינו עם עשו הרשע.
עשו אינו שואף להגיע למדרגה של 'כל', בניגוד ליעקב אבינו. עשו מסתפק ב'רב', בדבר חלקי שאינו שלם.
לעומת זאת, יעקב אבינו מכוון לשלימות ול-'כל'.
פרשת עמלק באה להזכיר לנו את השאיפה לחיים מלאים בעוז וגבורה ועבודת ה', ללא שום כתם או שארית של טומאה כמו עמלק.
נראה לומר, שעמלק מסתפק בניצחון חלקי על ישראל, כמו הטבח של שבת שמחת תורה תשפ"ד.
ישראל אינו יכול להסתפק בהשמדה חלקית של עמלק, כמו ששאול המלך עשה ונענש על כך.
עם ישראל צריך לשאוף למדרגה של האבות, של השלימות, בכל, מכל, כל.

לכן החמאס-העמלקים, מנסים בכל כוחם לעצור את הלחימה, לא על מנת להציל את עצמם אלא כדי למנוע מישראל להגיע לשלמות ול'כל'.
כל הסימנים האלה, מעידים על כך שאנחנו קרובים מאוד לגאולה השלמה.
זה תלוי בהתנהגות שלנו, האם נשאף להשלים את המשימה ולהגיע למדרגת 'כל' או שנסתפק במדרגת 'רב', כמו עשו הרשע, חס ושלום.
הרב חרל"פ מוסיף ומסביר לנו את שורש של שנאת ישראל מצד אומות העולם בכלל, ועמלק בפרט. (ראה מאמר כו)

יום שלישי, ספטמבר 26, 2023

יום כיפור: להבין את סודות הטבילות והקידושים

יום כיפור תשפ"ד                      
גיליון מס 398  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

להבין את סודות הטבילות והקידושים

ביום הכיפורים, עיקר עבודת היום מתרכזת בבית המקדש עם עבודת הכהן הגדול.
לאחר שבוע של הכנות, הכהן הגדול נכנס 4 פעמים לקודש הקודשים. 
כולנו מכירים את הקטרת הקטורת בקודש הקודשים, 2 השעירים או פר של כהן הגדול.
יש חלק של עבודת יום הכיפורים, פחות מפורסם: הטבילות והקידושין בזמן החלפת הבגדים.
ביום כיפור, הכהן הגדול מחליף 5 פעמים בגדים, מ 8 בגדי זהב- המיועדים לעבודות הקבועות, ל 4 בגדי לבן- המיועדים לכניסה לקודש הקודשים.
כמו שכתוב במשנה: "אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה, אֲפִלּוּ טָהוֹר, עַד שֶׁיִּטְבֹּל. חָמֵשׁ טְבִילוֹת וַעֲשָׂרָה קִדּוּשִׁין טוֹבֵל כֹּהֵן גָּדוֹל וּמְקַדֵּשׁ בּוֹ בַיּוֹם, וְכֻלָּן בַּקֹּדֶשׁ עַל בֵּית הַפַּרְוָה, חוּץ מִזּוֹ בִלְבָד:" (מסכת יומא, פרק ג משנה ג).
למעשה סדר החלפת הבגדים מדוקדק ביותר. 
ראשית יש לקדש ידיים ורגליים, להפשיט את בגדי הזהב, לטבול במקווה, ללבוש בגדי לבן, שוב לקדש רגליים וידיים.
כמו שכתוב בהלכות יום הכיפורים במשנה תורה: "...וְאַחַר כָּךְ מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וּפוֹשֵׁט בִּגְדֵי הַזָּהָב וְטוֹבֵל וְעוֹלֶה וּמִסְתַּפֵּג וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי לָבָן. וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו וְעוֹבֵד עֲבוֹדַת הַיּוֹם כָּל הַוִּדּוּיִּים עִם הַהַגְרָלָה וּזְרִיקַת הַדָּמִים בִּפְנִים וְהַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים..." (רמב"ם הלכות יום הכיפורים, ב,ב).
עצם ריבוי הטבילות וקידוש ידיים ורגליים משונה מאוד ודורש הסבר.
מדוע הכהן טובל 5 פעמים ואינו מסתפק בטבילה אחת, כאשר איסור הרחיצה הוא אחד מ 5 העינויים האסורים? 
מדוע יש צורך בקידוש ידיים ורגליים בנוסף למה שהוא עשה בכניסה לבית המקדש עם הכיור?
מדוע הכהן צריך לקדש רגליים וידיים לפני הפשטת הבגדים?
למה הכהן הגדול נכנס עם בגדי בד ולא עם בגדי צמר?
בע"ה ניישב את השאלות האלה בעזרת הפירוש של הרב חיים כהן זצ"ל ("החלבן") שמתבסס על דברי הזוהר הקדוש.

יום שישי, ספטמבר 15, 2023

ראש השנה: איך להתעורר מקול השופר?

ראש השנה תשפ"ד                   
גיליון מס 397  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח

EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

איך להתעורר מקול השופר?

אנחנו נמצאים בעיצומו של ימים של תשובה ושל חשבון נפש.

כל יהודי מתפלל כדי לעבור בשלום את הדין וחושב איך להשתפר לקראת השנה החדשה.

המצווה המרכזית של החג היא: תקיעת שופר.

ננסה להבין את המשמעות של התקיעות שופר בראש השנה, ומדוע אין תוקעים בראש השנה שחל בשבת?

המאמר מבוסס על דברי ה'שם משמואל' על פרשת נצבים.

ראשית נביא את המדרש תנחומא, המגדיר את ההבדל בין הצדיקים ובין הרשעים.

כאשר הקב"ה דן את הרשעים, הוא הופך אותם ומעלים אותם מן העולם. לעומת זאת, הצדיקים עלולים לחטוא ולהיענש, אבל לא ימחקו מהעולם.

כמו שכתוב: "זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם, וּבֵית צַדִּיקִים יַעֲמֹד (משלי יב, ז). כָּל זְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים וּמְהַפֵּךְ בָּהֶם, אֵין לָהֶם תְּקוּמָה. ....... אֲבָל יִשְׂרָאֵל, נוֹפְלִין וְעוֹמְדִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי וְגוֹ' (מיכה ז, ח). כִּי אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי וְגוֹ' (מלאכי ג, ו), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵעוֹלָם לֹא הִכֵּיתִי אֻמָּה וְשָׁנִיתִי לָהּ. אֲבָל אַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם" (מדרש תנחומא נצבים סימן א).
ה'שם משמואל' מפרש את דברי המדרש, בצורה נפלאה.
הוא אומר שיש הבדל מהותי במעשה הצדיק מול הרשע. הצדיק פועל מעומק הלב בכל מה שהוא עושה, ללא קשר במצבו האישי. לכן, אם מצבו הכלכלי יהיה בכי רע, הוא ימשיך לעבוד את ה' מכל הלב.
לכן הפסוק במשלי, משתמש בפועל 'הפוך' כדי לרמוז לנו, שאם מצב הצדיק יתהפך לרעה, הוא לא ישנה את התנהגותו. כמו הנקודה המרכזית בתוך גלגל שתמיד תישאר באותו המקום כאשר הוא יתהפך.
לעומת זאת, הרשעים אינם פועלים מעומק הלב אלא בצורה חיצונית. לכן כשמתעוררים קשיים וייסורים הם לא ימשיכו כמו בעבר. אם יתהפך הגלגל בחיים שלהם, הם לא ימשיכו לעשות את הטוב. כתוצאה מזה, הקב"ה הופך אותם ומכלה אותם.
כמו שכתוב: "ויש להוסיף ביאור דמעשה צדיקים נעשה ברעותא ועומקא דלבא בנקודה הפנימית שבלב על כן אין לה שינוי והוא כמשלח נקודה בתוך העיגול, דאף שיהפך הכדור ממעלה למטה תשאר הנקודה בתוכה על עמדה כמו שהיה, מה שאינו כן מעשה רשעים דאף שעושים מעשים טובים אינם עושים מרעותא דלבא רק בחיצוניות, ממילא כשיהפך עליו הגלגל ישתנה מכל וכל:" (שם משמואל, נצבים שנת תר"ע דף קצז).
 
משה רבנו, דאג לעם ישראל גם לדורות הבאים, לכן הוא גרם לכריתת ברית בין הקב"ה ובין עם ישראל. המשמעות של הברית הזאת היא לבטח את הדורות העתידיים.
אם יפלו במעשיהם, ולא יקיימו את התורה הקדושה, הקב"ה ידון אותם לזכות. כאשר החטאים לא יחשבו כדבר הנובע מפנימיות עם ישראל, אלא מדבר חיצוני.
הקב"ה יזכור את הברית שנחתמה בימי משה רבנו, המעיד על הפנימיות של עם ישראל שהוא כולו טוב.
מכאן אנחנו מבינים יותר, מדוע פרשת נצבים נקראת תמיד לפני ראש השנה.
אי אפשר לנצל את הכוח הטמון בימים הנוראים ללא הכנה מוקדמת.
למעשה כל שבוע, ביום השבת אנחנו חוזרים לשורשים ולפנימיות הטמונה בתוכנו.
יום השביעי-השבת, רומז על הנקודה האמצעית.
בעולם יש 6 קצוות: למעלה, למטה ו-4 רוחות השמים. השבת מהווה הנקודה המרכזית והפנימית שאינה משתנה.
זה בדיוק כמו מעשי הצדיקים שאינם משתנים בהתאם לתהפוכות החיים.
גם ראש השנה מייצג את הנקודה האמצעית, כאשר הוא חל בחודש השביעי. 
שבת וראש השנה הם הנקודה השביעית, ומסמלים את עומק הלב ופנימיות האדם.
בראש השנה דנים את האדם על פנימיות המעשים שלו ועד כמה הוא הצליח להוציא החוצה את כוחות הפנימיים הטובים שלו.
התפקיד של השופר הוא לעורר את פנימיות האדם ולהרעיד אותו.
הקול הפשוט והעמוק היוצא מהשופר, נכנס ישר לתוך הלב של כל יהודי ויהודי.

יום שישי, יוני 23, 2023

פרשת השבוע: פרשת חוקת: מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת תשפ"ג     
                  
גיליון מס 395  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com   

מה החוויה האולטימטיבית?

פרשת חוקת עוסקת בטהרת בני ישראל והתרחקות מהטומאה. נראה בע"ה מדוע עלינו להיות טהורים ולהתרחק מהטומאה.
בעידן המודרני, רדיפה לאחר ריגושים, הנאות מיידיות וחוויות היא נחלת הכלל.
למעשה הטכנולוגיה, היא כלי המנסה להשתלט על האדם. ראיתי בעלון 'מסילות אל הנפש' התבוננות נפלאה של הרב מאיר ויסברגר, סופר ופובליציסט חרידי.
הוא כתב, שאמצעי התקשורת משתכללים ומנסים לשעבד את האדם כמה שיותר.
בהתחלה הייתה עיתונות כתובה ורדיו. העיתונות הכתובה פונה לעין והרדיו לאוזן.
חוש הראייה לבדו, אינו יכול לקחת את כל צומת הלב של האדם. אותו הדבר לגבי השמיעה.
בהמשך המציאו את הטלוויזיה, אז הכל השתנה. הטלוויזיה פונה בו זמנית, לחוש הראייה והשמיעה של האדם.
כתוצאה מזה האדם יכול להשתעבד ולהתמכר בקלות. הוא יכול לשבת שעות על גבי שעות ללא מעשה או מחשבה, מול המסך המהפנט.
מה הוא היה אומר על הטלפונים הניידים שזמינים בכל רגע וגם מפעילים בנוסף לראייה ושמיעה את חוש המישוש!
נראה לומר, אם נתבונן בכלים ובעבודה שהייתה בבית המקדש נראה שהכל מכוון כנגד כל חמישה חושי האדם.
בתוך ההיכל שלפני קודש הקודשים היו מונחים: מנורת הזהב, שולחן הזהב עם לחם הפנים ומזבח הזהב לקטורת.
שבעת הנרות של מנורת הזהב, פועלות על חוש הראייה האדם. בנוסף לכך, קרה נס כאשר 6 הנרות היו פונות לנר המערבי- האמצעי.
לחם הפנים פונה לחוש הטעם, כאשר הכוהנים היו מתחלקים ואוכלים מידי שבת את 12 הלחמים, שפינו משולחן הזהב.
חוש נוסף התממש בהיכל: חוש הריח. כאשר הכוהנים היו מקטירים בבוקר ובצהריים את הקטורת על מזבח הזהב, הנמצא בפתח ההיכל.
אם נתרחק קצת מההיכל, בעזרת הכוהנים, הלווים היו עומדים על הדוכן ושרים ומנגנים בזמן הקרבת קרבנות התמיד ובזמנים נוספים.

יום שלישי, מאי 30, 2023

חג שבועות: הפתרון יבוא מציון!

חג שבועות תשפ"ג   
                    
גיליון מס 394  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

הפתרון יבוא מציון!

חג שבועות מציין את קבלת התורה בהר סיני, עם כל הגילויים והנסים שהתרחשו שם.
למעשה, היו גילויים נוספים של מתן תורה במדבר ובכניסה לארץ ישראל.
כך כותב הרב חרל"פ בספרו על ספר ויקרא.
הגילוי הראשון קרה בהר סיני מתוך קולות וברקים, מפי הקב"ה עצמו. בני ישראל לא הורשו לעלות להר סיני, כי לא היו ראויים מבחינה רוחנית.
הגילוי השני קרה באופן רצוף במדבר, בתוך האוהל מועד. הגילוי הזה היה ארעי, כאשר האוהל אינו בנין של קבע.
הגילוי השלישי התרחש בערבות מואב, לקראת הכניסה לארץ ישראל ופטירת משה רבנו. הפעם, מדובר בברית של קבע שתחייב את עם ישראל לדורותיו.
כמו שכתוב: וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם, אֹתָם--לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן  (דברים כט,ח).
הרב חרל"פ מקשר את שלושת הגילויים של מתן תורה לשלושה שמות שהאבות קראו להר הבית: 'הר', 'שדה' ו'בית'. (ראה מקור בהמשך).
אברהם אבינו כינה את הר הבית- 'הר', יצחק אבינו-'שדה' ויעקב אבינו-'בית'.
'הר' הוא כנגד מתן תורה בהר סיני, 'שדה' כנגד גילוי התורה מתוך האוהל מועד ו'בית' כנגד חידוש קבלת התורה בכניסה לארץ.
כמו שכתוב בתלמוד הבבלי: " ואמר ר' אלעזר מאי דכתיב {ישעיהו ב':ג'} והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב וגו' אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק. אלא לא כאברהם שכתוב בו הר שנאמר {בראשית כ"ב:י"ד} אשר יאמר היום בהר ה' יראה ולא כיצחק שכתוב בו שדה שנאמר {בראשית כ"ד:ס"ג} ויצא יצחק לשוח בשדה אלא כיעקב שקראו בית שנאמר {בראשית כ"ח:י"ט} ויקרא את שם המקום ההוא בית קל." (פסחים, דף פח/א).
הרב חרל"פ מחדש חידוש נפלא, עבור שלושת הכינויים של הר המוריה על ידי האבות.
ראשית, ה'הר' מסמל דבר שהוא מרוחק מאתנו ואינו בר השגה. כך אברהם אבינו התייחס להקב"ה, כאל ישות נבדלת ומורמת מעל הבריאה.
יצחק אבינו שבא מזרע של צדיק, מכונה 'עולה תמימה', מרגיש קרבה גדולה יותר לשכינה. לכן הוא קרא להר המוריה 'שדה', כאשר כולם נמצאים באותו מישור, סמוך אחד לשני. המדרגה הזאת עדיין חסרה, כאשר היא זמנית.
יעקב אבינו שהוליד זרע קדוש של השבטים, הרגיש קרבה גדולה יותר להקב"ה דרך קבע, לכן כינה את הר המוריה: 'בית'.
כאשר דיירי הבית יושבים יחד ומרגישים קרובים אחד מהשני במקום של קבע.
כמו שכתוב: "...השגתו של אברהם היתה בבחינת הר שהשיג את ה' יתברך כפי גדלותו העליונה שהיא למעלה מכל המושגים של המשיגים, ולפיכך ראה את ה' יתברך כאילו עומד על הר, ויצחק.....ראה כבר את דבקות ישראל עם אביהם שבשמים בבחינת הדבקות על ככר אחד, אבל רק בתכונת אוהל ארעי כאהל על פני השדה, ויעקב שהיה כולו זרע אמת ראה עוד יותר איך שדבקותו היא בבחינת קבע." (מי מרום, ויקרא, בהר בחוקתי דף קיא).
נראה לומר, שגם היום, חלק מהעם מסתכל על הר הבית ובית המקדש כאל דבר מרוחק ומורכב, כמו אל הר. הם טוענים שזה לא דבר ריאלי ולא על סדר היום, אלא זה חלום רחוק. יש אחרים שלא מתייחסים כלל למקום המקדש, זה עבורם מעין שדה שמטיילים בו ללא יחס מיוחד. אלה אדישים לכל נושא המקדש ומצוותיה.

יום שישי, אפריל 07, 2023

חג פסח: בואו נעלה למעלה ה-15!

פסח תשפ"ג           
גיליון מס 393  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com  

בואו נעלה למעלה ה-15!

חג הפסח הינו חג הגאולה, עבור בני ישראל במצרים וגם עבור הדורות העתידיים.
שלבי הגלות, השעבוד והגאולה יחזרו על עצמם בזמן הגאולה האחרונה, שעכשיו אנו זוכים לחיות בו.
כמו שכתוב בתלמוד: " רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּנִיסָן נוֹלְדוּ אָבוֹת, בְּנִיסָן מֵתוּ אָבוֹת, בְּפֶסַח נוֹלַד יִצְחָק, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל." (ראש השנה, דף יא ע/א).
חז"ל קבעו 15 סימנים לליל הסדר: קדש ורחץ, כרפס......הלל, נרצה.
רבי יעקב אביחצירא כתב בפירושו על ההגדה, ש-15 הסימנים באים כנגד 15 המעלות שאנחנו אומרים באמצע ההגדה.
כמו שכתוב: " כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים דַּיֵּנוּ:...." (הגדה של פסח).
כאשר כל מעלה מורכבת ממספר רב של טובות לעם ישראל, המכילים רמזים וסודות עצומים.
כמו שכתוב: "...שהגם שכל מעלה ומעלה אחת מהנה דיקא בה כלולה כמה וכמה מאלפי רבבות טובות וכו' וככה סדר סימן המצוות וכו'....שהרי הן המה חמש עשרה מעלות שמספר ומסדר והולך לא פחות ולא יותר..." (בגדי השרד, פירוש שכל טוב דף צ).
15 המעלות עולות בחשיבותן, עד המעלה האחרונה הכי גדולה המסמלת את השלמות: בנין בית המקדש בארץ ישראל.
כמו שכתוב: " ולפי האמת די לנו בזה, אכן הקב"ה רצה להשלים לנו בשלמות גמור כמרכבה העליונה, להכי הכניסנו לארץ ישראל. והשלמות גם כן לא תהיה עד שיהיה בית המקדש בארץ ישראל, ובזה נשלם תיקון ישראל בשלמות."(בגדי השרד, דף פט). 
רבי יעקב משווה בצורה נפלאה כל מעלה ומעלה מול הסימן הקשור אליה.
נעמוד על המעלה האחרונה של בנין בית המקדש מול 'נרצה'.
בית המקדש הינו המקום שניתן למחול על העוונות, דרך הקרבת קרבנות, הגורמים לריח ניחוח לפני ה'.
החוטא שהתרחק מהשכינה ואינו רצוי בפני ה', לאחר הקרבת הקרבן הוא הופך לאדם רצוי, כמו שכתוב בתורה: וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו  (ויקרא א,ד). 
מכאן רבי יעקב מצא רמז בין בנין המקדש ובין 'נרצה'.

יום שבת, פברואר 04, 2023

יציאת מצרים: איך נגלה את דעת ה' בעולם?

ספר שמות – יציאת מצרים תשפ"ג
גיליון מס 391  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com   

איך נגלה את דעת ה' בעולם?

יציאת מצרים מסמלת את הלידה של עם ישראל, כעם ולא כיחידי סגולה.
יציאת מצרים היא חלק מרכזי בחיים של כל אחד מאתנו. בחלק גדול מהתפילות מזכירים את יצאית מצרים. ישנן מצוות רבות, שאנחנו מקיימים: 'זכר ליציאת מצרים'.
ננסה להבין בעזרת מאמר של ה"חלבן"- הרב חיים כהן זצ"ל את הניגודיות הקיימת בין טומאת מצרים ובין קדושת עם ישראל.
עם ישראל נולד במצרים, במקום הכי חשוך ומטונף בעולם.
פרעה מתעלם לגמרי מעצם קיומו של הקב"ה. כתוצאה מזה, לפי ההיגיון שלו, הוא אינו יכול לשמוע את דבריו.
כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה' וְגַם אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ. (שמות ה,ב).
הקב"ה אומר למשה רבנו, כי מטרת יציאת מצרים היא: לדעת את ה'. זאת משימה לא פשוטה, כאשר ידיעת ה' אמורה לעבור מדור לדור.
כמו שכתוב:  וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן-בִּנְךָ, אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם, וְאֶת-אֹתֹתַי, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בָם; וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי ה' (שמות י,ב).
הרשעות של פרעה, עברה את כל הגבולות. הוא מנסה להשוות את עצמו לבורא העולם, כאשר הוא טען שהוא ברא בעצמו את היאור.
כמו שכתוב: דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲ_נָי ה' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי. (יחזקיאל כט,ג).
מצרים מהווים הקליפה והטומאה הכי גדולה שהייתה אי פעם בעולם. הם סרבו להאמין שהקב"ה קיים וניסו לבטל את נוכחותו בעולם הזה.
כדי להבין את המהות של טומאת מצרים, עלינו להבין על פי פנימיות התורה את תהליך בריאת העולם.
בריאת העולם הייתה אפשרית, רק דרך צמצום של אור ה'.
כדי לברוא את העולם הקב"ה נאלץ להסתיר את אורו כדי לא לסנוור ולסכן את העולם הגשמי.
העולם שלנו אינו יכול להתקיים עם גילוי מלא של הקב"ה.
ההסתר הוא חלק הכרחי לקיום הבחירה חופשית של האדם. מי יכול לבחור בחטא כאשר הקב"ה גלוי לעיני כל?
תכלית העולם, היא לגלות את אור ה' מתוך רצון, לא מתוך הכרח.
כך הקב"ה יכול לזכות את הצדיקים המגלים את אורו בעולם.
בימים הראשונים של הבריאה, החטא דרדר את העולם מטה, מטה: חטא אדם הראשון, קין והבל, דור המבול, דור הפלגה, כישופי מצרים וכוחות הטומאה.
לעומת זאת אבותינו הקדושים, פעלו כדי להגביר את הרוחניות ולגלות את השכינה לעולם.

יום שבת, ינואר 14, 2023

פרשת השבוע: פרשת שמות- עם ישראל חי!

פרשת שמות תשפ"ג

גיליון מס 390  מאת שמואל בן חמו
לקבלת  מאמרים חדשים יש לשלוח
EMAIL  ל- parashathamikdash@gmail.com 

עם ישראל חי!

ספר שמות מתאר את גלות מצרים שהתחילה בנועם ובאחווה במצרים, והסתיימה בשעבוד ורצח.
בתחילת חומש שמות, משה רבנו מתגלה לעולם משעת לידתו עד המפגש הראשון עם הקב"ה במעמד הסנה הבוער.
משה רבנו מבצע את עבודתו כרועה צאן של יתרו, ופתאום רואה דבר שאינו בדרך הטבע.
הוא מתקרב ללהבות העוטפות את השיח הקטן, ולתדהמתו, השיח לא נשרף ועומד במקומו.
כמו שכתוב:  וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ--מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל  (שמות ב,ב).
משה רבנו אינו מבין את המשמעות של הנס הזה. הוא הבין הטיב את המשל והנמשל, שהקב"ה רצה למסור לו.
כאשר, הסנה הוא כנגד עם ישראל והאש הוא כנגד העונש המגיע להם על התנהגותם.
משה רבנו אינו מבין איך בני ישראל זכאים לצאת מהשעבוד ולהתעלות מהשפל של מ"ט שערי טומאה, כמו שכתוב:
 וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-הָאֱלֹקים, מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה; וְכִי אוֹצִיא אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם (שמות ג, יא).
כדי להבין את הדברים לעומק, נביא את פירושו של הרב יעקב משה חרל"פ.
עלינו לחזור פרשה אחת אחורה, לפרשת ויחי, כדי להבין את התשובה של הקב"ה למשה רבנו.
כתוב בתלמוד הבבלי, שיעקב אבינו לא מת, למרות כל תהליך החנטה והבאת לקבורה במערכת המכפלה.
כמו שכתוב: " אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יַעֲקֹב אָבִינוּ לֹא מֵת. אֲמַר לֵיהּ: וְכִי בִּכְדִי סְפַדוּ סַפְדָּנַיָּא וַחֲנַטוּ חָנְטַיָּיא וּקְבַרוּ קַבָּרַיָּיא? אֲמַר לֵיהּ: מִקְרָא אֲנִי דּוֹרֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה׳ וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם״, מַקִּישׁ הוּא לְזַרְעוֹ: מָה זַרְעוֹ בַּחַיִּים — אַף הוּא בַּחַיִּים." (תענית דף ה ע/ב).
יעקב אבינו מסר לבניו ולדורות הבאים אחריהם את סוד קיומו של עם ישראל.
הקב"ה בחר בעם ישראל, ללא קשר לזכויות שלו או לרמה של שמירת המצוות.
זה לא דבר שניתן להבין עם השכל האנושי והמוגבל שלנו, זהו דבר אלוקי!
יעקב אבינו לא מת, כי הוא הטמיע בכל אחד מעם ישראל את מידת הנצח, ללא קשר להתנהגות והזכויות שלו.
אפילו כשהגיעו למ"ט שערי טומאה, אין כליה לישראל ח"ו. כלפי אומות העולם, הקב"ה פועל בצורה שונה, כאשר אם התנהגותם אינה הולמת, הוא מעלים אותם מהעולם.
כך היה במהלך ההיסטוריה של האנושות.
איפה המצריים וחכמת הבניה שלהם? איפה היוונים והשכל המפותח שלהם? איפה הרומאים עם העוצמה והשלטון שלהם?
אפשר להמשיך גם עם מה שקורה בימינו: לאיזה כיוון התרבות המערבית והקפיטליסטית פונה? האם היא מתקרבת לקריסתה?
בתוך השם 'ישראל' ניתן לראות את התכונות האלה של חיי נצח.
יעקב אבינו קיבל את השם 'ישראל' בשני מקומות בתורה.

sharethis